"אין זה חשוב מה יש לך או אין לך.
מה שחשוב זה המחשבות שלך
על מה יש או אין לך"
קארנגי
שלב 1: שימוש מרובה במיוחד במילים: "תודה… בבקשה…. סליחה…"
התבוננות והודיה על מה יש לי, זו הדרך הבסיסית בפיתוח חשיבה חיובית ואופטימיות. לכן המילה תודה לצד המילים המעצימות בבקשה וסליחה, הן התחלה, ששימוש בהן מעורר מודעות עצמית מתוך תשומת-לב ממוקדת. המטרה היא שימוש במילים אלו אל האחר – וזה הרי ברור, וגם אל עצמי. שאל עצמי, ניתן לבצע ביעילות באמצעות כתיבה יומית, שבה יש התייחסות לאירועי היום, והכלי זה גורם לנו להתבונן בהם בזכוכית מגדלת.
שלב 2: שימוש מרובה במילים עוצמתיות : "נהדר… נפלא… עוצמתי… מרגש…"
בינינו, מה דעתך על אלו המתלהבים מכל דבר?
אז יש שיאמרו "מוזגמתתתת". ויש שיהרהרו שהתנהגות שכזו יש לה בסיס של כאב ופחד מאוד גדול בעבר. ואולי זו הדרך של הדובר להכניס לכל מה שקורה בחייו צבעוניות, כי הוא/היא פשוט טיפוס אופטימי. בכל מקרה, שלב 2 יכול לסייע לך בכל אחד מהמצבים שתיארתי.
שלב 3: פירגון אמיתי לפחות ל-3 אנשים.
מתי מישהו אמר לך, ותיאר בצורה מאוד נקודתית משהו טוב שעשית/שאמרת?
מתי את/ה עשית את זה?
לדוגמא: "התחברתי לדרך ההקשבה שלך לדבריי, אפשרת לי לסיים, ואז הגבת…"
התשובה: "הוא יודע/היא יודעת…מה אני חושב/ת ומרגישה אליהם" לא מספיקה.
אז מה אם הם יודעים?
זה תמיד נעים וחשוב לכל אחד לשמוע שוב.
שלב 4: הימנעות משימוש במילים של כאב: "לא… אסור… חייב… צריך".
זהו השלב האחרון בדרך שלך לדבר חיובית מדוברת.
הייתי מפרקת את השלב הזה לעוד שני שלבים.
השלב הראשון: פשוט לשים לב ולספור, ממש לכתוב/לסמן בכל פעם בעת שימוש במילים אלו קו/איקס בפנקס קטן.
השלב השני: להכניס את המילים החדשות, מלאות העוצמה, השמחה ובעיקר המתארות לקיחת אחריות על החיים שלך, למילים היוצאות מפיך ואלו המסתובבות להן בראש, בעיקר שחוששים. אז במקום מילים של כאב, אמרו מילים של עוצמה:"… מה כן… מותר… בוחר… רוצה…. יכול…".
כמה זמן נמשך כל שלב?
זה אכן תלוי אך ורק בך!
בכל מקרה מומלץ לעבור שלב רק לאחר, שאת/ה נוכחים כי אין מאמץ, ומילים חיוביות הן חלק מאוד מאוד גדול מהשיח היומי שלך עם עצמך ועם אחרים.
"שנה את הלך מחשבתך,
והרי שינית את עולמך" וינסנט פיל
בהצלחה
רחל סטיקלרו
רוצה לשמור על קשר?