"שפיות" כמונח משפטי מוגדרת כאחריות של האדם למעשיו, ולהיפך, "אי-שפיות" הוא מצב בו אין שליטה על מעשים והתנהגויות. לכאורה זהו מצב שאנשים רבים אינם נמצאים בו, ואני רוצה להפתיע כי לדעתי זהו מצב בו רוב האנשים נמצאים לפחות פעם ביום.
מצב בו פועלים ממצב אוטומטי, ללא שיקול דעת ובחירה, ברמת החשיבה, הרגש וההתנהגות גם יחד. חשבו על הרגע בו אתם מתעוררים בבוקר ומבצעים פעולות קבועות החל מצחצוח השיניים ועד נהיגה, וכמובן עוד כאלו במהלך כל היום. זה נפלא, שאין צורך בכל בוקר ללמוד ביצוע פעולות בסיסיות אלו מחדש, אלא הן מבוצעות כבר באופן אוטומטי. הבעיה מתחילה בהתנהגויות מזיקות ושליליות, כמחשבות חרדה, שימוש בחומרים מזיקים, או במילים אחרות "הרגלים" עד התמכרויות.
מאחורי ההחלטה והבחירה להתנהג בצורה מסוימת יש שלל החלטות המבוססות על אירועים שביססו ערכים ואמונות שכבר החלו בגיל צעיר מאוד. לעיתים, אף מתקופת העוברות שלנו. הבעיה היא שחלק מההחלטות האלו כבר לא רלוונטיות לחיינו, במיוחד שכמציבים מטרות לשינוי. אמונות בולמות כ"אני לא יכולה… זה בלתי-אפשרי עבורי…. זוגיות זה רק כאב…" ועוד ועוד.
מכאן, שהתנהגות בלתי-שפויה היא להתנהג על-פי אמונות והרגלים אלו, מבלי לשנותן. ואף יותר מכך, מבלי להיות מודעים שאלו מפעילים אותנו. אלו הדברים שגורמים לוותר על עצמנו האמיתי האותנטי, לוותר על החלומות שלנו. כפי שכתב מקס גת מור ללהקת "שפיות זמנית" "…מה ארצה שלא קיים מה אפשר עוד בעולם, אני הולך ונעלם לאט לאט לאט…" אז רגע לפי שהאני האמיתי שלכם נעלם יש עוד מה לעשות.
משתתפים המגיעים לקורסי NLP השונים במרכז שלי, לוקחים אחריות על החיים והאושר שלהם, וחושפים בצורה שיטתית את מקור ההתנהגויות האוטומטיות שמזיקות להם. לצד שימוש בטכניקות NLP ואימון להסרתם והכנסת הרגלים חדשים ומבריאים.
אלברט איינשטיין טען כי "אי שפיות, לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות". אז השאלה היא במה תבחרו היום, להישאר במצב אי-שפוי ולהרגיש רגשות אשם ותסכול או בוחרים בהתנהגויות חדשות, ובכך לוקחים אחריות על החיים שלכם?
יום של שפיות
רחל סטיקלרו
רוצה לשמור על קשר?