Page 7 - NLPmagazine14
P. 7
"להתעורר לתוך עוד בוקר א
כמו אתמול שלשום,
רוצה לישון ני כמעט ולא מכירה אנשים שאינם
ולהמציא לי עוד חלום, ממהרים אלא אם כן הם בקצוות :צעירים
רק הוא ניצב פה מאוד ללא תפיסת זמן או מבוגרים בפנסיה.
ובין 2הקצוות אני מכירה המוני אנשים
וצופה בי מאיץ ולא מפסיק,
בתקתוקיו אדיש, ממהרים.
אדיש על השידה, ממהרים בין בית ,קריירה ומשפחה ,בין מבחנים
זה השעון, ובין פרויקטים בין הגשות ודדליינים .וכולם
זה ההרגל, מחפשים את האפליקציה הנכונה ,את הנוסחה
זאת השגרה.
אני לוקחת לי הנכונה ,את הטריק הנכון איך להרוויח זמן.
עוד יום של חול מהארון, ואיך לנשום לרווחה ולהיות בלי
מן המראה דמותי נקרעת... הרגשה של חפזון ומהירות ,כי
הוא חומק בין האצבעות ,ולנו יש
הגיון או שגעון?
וגם הפעם מוותרת כל כך הרבה מה לעשות?
כי מאיץ מולי אותו השעון....
זה השעון ,זה ההרגל ,זו "ונו כבר יאללה שנספיק ...והופה אנחנו כבר
בדרך לתחנה הבאה" וגם שם ננהג אותו הדבר.
השגרה". למרות ,שפעם בכמה זמן ,נבטיח לעצמנו
ריטה הבטחות ,נגיד לעצמנו שקצת השתגענו ואיבדנו
את זה ,ושכך זה לא יכול להימשך ,אבל זה נמשך
יום אחרי יום אחרי יום .עבדותם של בני החורין
היא העבדות לזמן ,הוא האדון ,הוא המאסטר.
ריטה שרה בשירה "עבד של הזמן" על הלופ
האינסופי הזה.
גיליון יוני " – 2021זמן"
7
