מגנוט מחשבות

אני יושבת לצפות בסרט, ורגעים לפני מאלצים אותי לצפות במסרים אחרים, שאותם לא ביקשתי. כמובן שמדובר בשלל פרסומות, שמטרתן לעודד אותי לרכוש מוצר מסוים. באם בקולנוע או בתוכנית טלוויזיה – כאן לפחות זה גלוי. העניין הוא הפרסומות הסמויות השתולות במהלך הצפייה, באם בשימוש של המשתתפים בתוכנית או סרט הטלוויזיה והקולנוע. אני מניחה שיום יבוא, וגם את סרטי הקולנוע מישהו יממן והצפייה תהיה חינמית או סמלית, בתמורה להסכמתי לצפות במסרים שלהם. אין זה נגמר פה, זה קיים גם בעיתונות, כשמוכרים לי מסרים פוליטיים וחברתיים, המשרתים בעל אינטרס, המוכן לשלם.

טוב או רע?

לדעתי האישית כמו הרבה דברים בחיינו, תלוי במינון, ותלוי בקבלת הסכמה מראש, כשחייבת להיות השגחה כשמדובר בבני 18 ומטה. כלומר, אם יש פרסומות או נושא המעניין אותי, ומאפשר לי בחירה בצפייה בו, מבחינתי זה מוסרי. הבעיה שלי היא עם מסרים המועברים לכאורה "ללא תשומת לב", ואלו המועברים לילדים ונוער, הנמצאים בחסות מבוגר.

איך הם מצליחים?

הדרכים לכניסה ל"טראנס" – מצב הרפיה עמוק מגוונות, והן מתבססות על נשימה, מיקוד בנקודה, אורות, צלילים, צבעים ועוד ועוד. התחושה מאוד נעימה וכוללת רוגע ונינוחות פיזית. הצפייה הממוקדת – בקולנוע או במכשיר הטלוויזיה, מכניסה אותנו למצב של הרפיה עמוקה, בו ההתנגדות של המודע וההגיוני נמוכה מאוד. בשילוב מאוד חשוב של רגש עוצמתי, המחובר לחוויית השימוש במוצר המוצג באופן גלוי או סמוי.

איך זה יכול לשרת אותנו?

ברמה המקצועית, כמובן בסרטונים ומאמרים בעלי ערך ותוכן המשולבים בתמונות, צלילים המעוררים רגש. הידע מעניק לנו את היכולת להעביר מסרים, שיבנו אותנו מבחינת מיתוג, ויעזרו לנו להצליח.

ברמה האישית, בשיחה עם חברים, בני-זוג או הילדים שלנו, יכול בהחלט להיות יעיל להעביר מסרים סמויים, לגבי מערכת היחסים, קונפליקטים והכי חשוב קבלת תמיכה ועזרה נדרשת.

כמו-כן, היכולת וההבנה הזו גם שומרת עלינו ממסרים שליליים, שמנסים להעביר אלינו. במילים אחרות, אנו מפתחים מודעות ויכולת סינון, מול אנשים או מסרים שליליים.

אז איך עושים את זה?